זמן ומימד יחסי במרחב - זמן אוקינאווה
תמונות מהאתר Elizabeth is elsewhere
אוקינאווה היא אי, או ליתר דיוק – שרשרת איים. למרות שכיום היא חלק בלתי נפרד מיפן, עדיין נותרה בה אווירה של אי קטן - משפחתיות וקרבה שצומחים מאורח חיים של אי.
אחד המאפיינים הבולטים של האווירה הזו הוא מה שנקרא – "זמן אוקינאווה".
שלא כמו ביפן, דיוק הוא לא הדבר החשוב ביותר. הזמן רגוע, דברים מתחילים בערך בזמן ונגמרים כשהם נגמרים. זה לא כאוס מוחלט ודברים שצריכים להיות בזמן – עבודה, משרדים ממשלתיים, פגישות עסקיות וכו', עובדים כמו שצריך. אבל השאר – יותר רך וגמיש.
דוגמה מעולה היא הנהיגה בכבישים. באוקינאווה נוסעים לאט. אפילו יותר לאט מהמהירות המותרת. כשהרמזור הופך להיות ירוק, כל אחד נזכר בזמן שלו לצאת, ולא פעם פספסתי רמזור שהייתי אמור לתפוס. אבל זה בסדר – גם כשהרמזור הופך אדום עוד מכונית או שתיים עוברות.
לוקח זמן להתרגל לנהיגה ולדרך החיים שם, אבל ברגע שמשנים תפיסה, זה ממש משחרר.
גם באימונים שורר זמן אוקינאווה. באופן רשמי, האימונים מתקיימים מדי יום משעה שמונה עד שעה עשר. באופן מעשי, האימונים מתחילים בערך בשמונה ועשרים, ונגמרים כשהם נגמרים, לרוב בסביבות עשר וחצי, אבל לא פעם נשארתי בדוג'ו עד אחת-עשרה, שתים-עשרה, ואפילו אחת בלילה!
למרות הגמישות היחסית בזמנים, כמובן שאין זה אומר שיש אישור לאחר לאימונים :)
החיים ב"זמן אוקינאווה" נחשבים לאחד המרכיבים התורמים לאריכות הימים יוצאת הדופן באוקינאווה.